Quantcast
Channel: Lifehacks
Viewing all articles
Browse latest Browse all 874

כיצד השינה משפיעה על אורך החיים שלנו: ניסוי מרהיב המראה את ההבדלים בין 6 שעות ל-8 שעות שינה

$
0
0

כיצד השינה משפיעה על אורך החיים שלנו: ניסוי מרהיב המראה את ההבדלים בין 6 שעות ל-8 שעות שינה

בתיעוד נדיר, נוכל לחזות בהשפעות השינה לאורך זמן על גופנו, הכירו את שרה צ'למרס, בת 46 מבריטניה אשר השתתפה לאחרונה בניסוי "מניעת שינה". ניסוי זה חקר אודות ההשפעות הפיזיולוגיות המצויות באובדן שינה לפרק זמן ממושך והוכיח כי "6 שעות מטכליות" לא מספיקות בעבור אורח חיים בריא ותקין. לפניכם תיעוד אישי מאת שרה, תיהנו.

 

שלב ראשון של ניסוי מניעת השינה: 4 שעות שינה בלילה

השלב הראשון של הניסוי התמקד בשינה מתוזמנת, על ידי שעון מעורר, לפרק זמן של 4 שעות בכל יממה. שרה מספרת שאת הלילה הראשון של שינה טרופה העבירה בשלוש שעות ו-10 דקות של שינה, לאחר מכן, המשיכה לנמנם עד השעה 6:00 בבוקר להשלמת 4 שעות השינה שלה. בכל לילה, על פי הניסוי שרה הייתה צריכה להיכנס למצב "שינה" החל מהשעה 2 בלילה ועד השעה 6 בבוקר. עם הקימה שרה נגשה להכין לעצמה תה, כמו בכל בוקר, היא תיארה את רגע הקימה במילים הבאות- "אני לא יכולה להגיד שאני חשה רעננת, אבל בהחלט לא מרגישה עייפה כמו שציפיתי". ככל שהתקדם היום והשעות עברו, לעומת זאת, שרה הפכה שכחנית, בעת שסיכמה את היום שלה, הבחינה כי לא שבה לשיחות טלפון כפי שהובטח ואף איבדה את קו המחשבה שלה במהלך השיחות.

השיא היה בערך בשעה 15:00 בצהריים, בה החלה להרגיש ירידת אנרגיה, היא כינתה את המרגש כ"הנגאובר". כמו אדם שיכור, היא החלה לצוף תוך כדי מאמצים להמשיך לתפקד.

הרופאים טענו כי זוהי תגובה טיפוסית למשך זמן השינה, הרבה אנשים עשויים להרגיש ערניים אחרי 4 שעות שינה, אך בבוא הזמן הגוף יזדקק לאנרגיה ממקור חיצוני. מה שקורה לפי טענתם של הרופאים הינו מצב בו מופעלת מערכת "הילחם או ברח", בשעה שמופעל רפלקס זה, הוא למעשה גורם למצב של עוררות יתר אשר מגבילה או מעכבת את ההשפעה של שינה לטווח ארוך. כמו מכה חזקה של קפאין לגוף, אנחנו עשויים להרגיש לרגעים באופוריה, דבר אשר גורם להרגשה חיובית. עם כל האפקט המלאכותי הזה עדיין ניתן לנתב בין ריבוי משימות, לפתור בעיות ולהשתמש באופן יחסי בזיכרון.

בדיקה שנייה של הרופאים גילתה השפעה נוספת של מחסור השינה על הגוף, המקום השני אשר חוסר השינה הכה בו היה עור הפנים. גודל הנקבוביות גדל ונראה שזה לא עניין של גנטיקה, ככל ששרה התקרבה לשיא השלב הראשון בניסוי, כך גם הנקבוביות שלה גדלו. מרקם העור שלה השתנה והיא אף תיארה אדמומיות וסומק קל, הרופאים מסבירים כי שינה ירודה מובילה לייצור מגובל של קורטיזול או "הורמון הדחק", אשר בין היתר גורם לסתימה נקבוביות.

 

שלב שני של ניסוי מניעת השינה: 6 שעות שינה בלילה

בשלב השני של המחקר שרה התבקשה לישון 6 שעות בלילה במשך תקופה של 5 ימים, היא החלה להיכנס למיטה והתבקשה להירדם בסביבות השעה 23:00 עד 5:00 בבוקר. סקרים מצאו כי זהו טווח השעות השכיח בעבור אנשים אשר ישנים בקביעות רק 6 שעות בלילה. כעת שרה החלה להרגיש השפעות שונות ומשונות, לאחר יומיים בלבד ציינה כי היא חשה עייפה יותר, נמרצת לפרקים, שכחנית ואף דומעת. היא החלה להרגיש רעב והשתוקקות עזה לחטיפים מתוקים או מלוחים, בעלי טעם חזק מתוך רצון לקבל אנרגיה. לאחר הבדיקה השנייה נראה כי הנקבוביות על פנים של שרה הכפילו את נפחן והאזורים האדומים גדלו ב-50 אחוז לפחות. בעלה העיד שהיא נראת רע, הרופאים טענו כי זוהי ההשפעה הויזואלית של מעט שינה, בה הגוף לא מספיק לחדש את תאיו. בתנאים אופטימאליים של שינה טובה הגוף נוטה לשחרר הורמון גדילה אנושי המקדם את התיקון של תאי עור. מה שאנחנו למעשה רואים כעת הוא חוסר היכולת של העור לרפא את עצמו. בנוסף נראה כי עור הפנים הופך אדום יותר מהסיבה שהקורטיזול מגביר את הרגישות לחיידקים שסביבנו. על פני תקופה ממושכת של חוסר בשינה, כנראה יהיה ניתן להבחין גם ב"נימים שבורים", אך הדבר שהכי הפחיד את שרה היה העובדה שהרופאים ציינו בפנייה כי "לא ניתן לפדות את חוב השינה על ידי שינה מרובה ביום למחרת", כדי לנקות את התהליך בו נצברו רעלנים בגוף עלינו לאמץ הרגל קבוע הכולל שינה מעל 8 שעות למשך פרק זמן ממושך העולה על שבוע. כאשר השינה שלנו מוגבלת אנו נדחפים לתוך החלק הפרימיטיבי ביותר של המוח שלנו, מפעילים אזור אשר נקרא ה"אמיגדלה", חלק המעורב בוויסות של המערכת ההורמונאלית ומערכת העצבים האוטונומית, לרוב האמיגדלה מקוטלגת כאזור רגשי המקושר לתהליכים של חרדה ופחד.

 

השפעות של חוסר שינה

השינה שלנו מפעילה שני הורמונים – אחד המסדיר את תחושת השובע והשני קשור לעוררות התיאבון. זוהי הסיבה ששינה היא מרכיב חשוב בעת חווית "משבר השמנת יתר", במיוחד בקרב צעירים. חוסר שינה משפיע גם על המערכת החיסונית שלנו, דבר שמשאיר אותנו יותר פגיעים לזיהומים.  כמו כן, פרט לשינויים במטבוליזם, ההשפעות הניכרות ביותר הן ההשפעות הנפשיות, אי יצור תקין של קורטיזול, עלייה חדה ביצורו או הפסקתו עשויה לגרור להפסקת פעילות ההיפוקמפוס והגברת פעילות האמיגלדה, או במילים אחרות הקורטיזול משפיע על אופן התפקוד של המוח. ממצבים כאלו עשויים להביא לפגיעה בזיכרון, אי וויסות רגשי, דיכאון וחרדה, אי יכולת לרכוש מיומנויות חדשות ועוד.

 

לכן, זה הזמן הנכון ביותר לאמץ שינה טובה, הכוללת יותר מ-8 שעות שינה בכל לילה.

הפוסט כיצד השינה משפיעה על אורך החיים שלנו: ניסוי מרהיב המראה את ההבדלים בין 6 שעות ל-8 שעות שינה הופיע ראשון בLifehacks


Viewing all articles
Browse latest Browse all 874